היקף השימוש בצ'קים בישראל הינו פי 3.5 מהיקף השימוש בכרטיסי אשראי
חוק הסליקה האלקטרונית הינו שלב ראשון לקראת הפיכת הצ'ק לדיגיטאלי

הודעה לעיתונות
נתונים מפתיעים על עולם הצ'קים:
היקף השימוש בצ'קים בישראל הינו פי 3.5 מהיקף השימוש בכרטיסי אשראי
חוק הסליקה האלקטרונית הינו שלב ראשון לקראת הפיכת הצ'ק לדיגיטאלי

· בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכת תשלומים בעולם: העברת כספים בין לקוחות בנקים באמצעות טלפון או אי מייל, תשלומים בצ'קים דיגיטליים, כרטיסי אשראי נטענים, תשלום על מוצרים באמצעות הצמדת הטלפון למכונה ועוד.
· נראה שגם הרגולטור אינו אדיש למגמות הללו, ולפני 3 חודשים הושלם צעד חשוב בקידום מהפכת התשלומים בישראל, כאשר נכנס לתוקפו חוק הסליקה האלקטרונית.
· מהנתונים של בנק ישראל עולה כי ישנה עלייה של 21% בהיקף השימוש בצ'קים, כך שבשנת 2009 היקף השימוש עמד על סכום של 727 מיליארד שקלים לעומת 880 מיליארד שקלים ב-2015.
· השימוש בצ'קים בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים השונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בצ'קים. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עומד על 108 מיליארד ₪ בשנה (כ- 18% מסך עוגת התשלומים בקמעונאות).
· החודש הודיעה 'ERN סליקת תשלומים' כי היא משיקה שירות חדש – אבטחת הוראות לחיוב לחשבון. היתרון בתשלום באמצעות הוראת קבע או הוראה לחיוב חשבון הוא בזמינותו: אין צורך להגיע עם אמצעי תשלום פיזי כגון כסף מזומן, כרטיס אשראי או צ'ק, ובדומה לצ'ק הוא אינו תופס מסגרת אשראי.

11 בינואר, תל אביב
בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכת תשלומים בעולם: העברת כספים בין לקוחות בנקים באמצעות טלפון או אי מייל, תשלומים בצ'קים דיגיטליים, כרטיסי אשראי נטענים, תשלום על מוצרים באמצעות הצמדת הטלפון למכונה ועוד. את ניצני המהפכה אפשר לראות גם בישראל, אם באמצעות הזמנת מונית באמצעות הנייד, סריקת בר קוד בחשבון הארנונה ועוד.
נראה שגם הרגולטור אינו אדיש למגמות הללו, ולפני 3 חודשים הושלם צעד חשוב בקידום מהפכת התשלומים בישראל, כאשר נכנס לתוקפו חוק הסליקה האלקטרונית המעניק הקלה משמעותית של הליך הפקדת הצ'קים עבור ציבור הצרכנים העושה שימוש בצ'קים, ויאפשר את הפקדת צ'קים "למוטב בלבד" באמצעות צילום הצ'ק בסלולר

יישום החוק מתחלק לשני שלבים עיקריים:
בשלב הנוכחי: הבנקים הגדולים יאפשרו ללקוחותיהם הפקדה בין בנקאית באמצעות אפליקציה, בסכומים מוגבלים ורק לצ'קים שהם המוטב בלבד.
בשלב הבא (2018): כלל הבנקים יאפשרו הפקדת צ'קים באמצעות הסלולר ובאמצעות סורקים שיוצבו בסניפי הבנק או בבתי העסק.

שי פרמינגר, מנכ"ל 'ERN' סליקת תשלומים התייחס הבוקר לחוק במפגש עיתונאים שהתקיים בתל אביב: "אני מברך על כניסת החוק החדש. המעבר מסליקה פיזית של צ'קים לסליקה אלקטרונית כבר מיושם בשנים האחרונות במדינות רבות בעולם, ועכשיו תורה גם של ישראל. בעתיד, החוק עוד יורחב בצעד מבורך נוסף, למצב שבו בתי עסק יוכלו להפקיד צ'קים בבנקים באמצעות סורקי צ'קים ייעודים. השלב הבא, צריך להיות מעבר ל"צ'ק דיגיטלי", מהלך שישווה לחלוטין את המצב בין כרטיסי אשראי לצ'קים, ויאפשר לנו כצרכנים להיכנס לבית עסק ללא פנקס צ'קים פיזי ולחתום על צ'קים בצורת קבצי מדיה שיופיעו בקופות בתי העסק או במכשירים הסלולריים שלנו. זו המהפכה שאנחנו צריכים לשאוף אליה".

פרמינגר הסביר את היתרונות הרבים לתהליך הדיגיטציה של ענף הצ'קים: ראשית, מלחמה בהלבנת הון ובהעלמות מס, שכן עבור המשטרה, הצ'ק הדיגיטלי הוא מדיה דיגיטאלית שניתן לעקוב אחריה והיא שמישה כראייה. גם בנק ישראל ירוויח מהשינוי מעצם צמצום עלויות המסלקה המרכזית, וגם הבנקים יוכלו לחסוך עלויות שינוע, מיון, תיוק של הצ'קים וחסכון בכוח אדם (המגיעות, על פי הערכות לעשרות מיליוני ₪ בשנה ל-5 הבנקים הגדולים). אולם, הנקודה אולי הכי משמעותית בשינוי: בעל העסק יזכה בקיצור זמן הזיכוי של הצ'ק ליום אחד במקום 3 ימים.

שוק הצ'קים
על אף שהרגולטור הבין את עוצמתו וחשיבותו של ענף הצ'קים לכלכלה הישראלית, נראה שבתפיסה הצרכנית ענף הצ'קים עדיין נתפש כאמצעי תשלום זניח. המציאות שונה לחלוטין. מהנתונים של בנק ישראל עולה כי ישנה עלייה של 21% בהיקף השימוש בצ'קים, כך שבשנת 2009 היקף השימוש עמד על סכום של 727 מיליארד שקלים לעומת 880 מיליארד שקלים ב-2015.
ישראלים נוטים לשלם באמצעות צ'קים סכומים הגבוהים בהרבה מאלה המשולמים באמצעות כרטיסי אשראי. כך למשל, מנתוני חברת ERN סליקת תשלומים עולה כי עסקה ממוצעת בצ'ק בקמעונאות בישראל עומדת על סכום של 1,500₪, וזאת לעומת העסקה הממוצעת בכרטיס אשראי שעומדת על סכום של 231 ₪.

השימוש בצ'קים בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים השונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בצ'קים. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עומד על 108 מיליארד ₪ בשנה (כ- 18% מסך עוגת התשלומים בקמעונאות).

חשיבותו השימוש בצ'קים היא בכמה מישורים:
· בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל שימוש בצ'קים הוא אמצעי התשלום העיקרי. לכ-16% ממשקי הבית אין כלל כרטיס אשראי (במגזר הערבי הנתון מטפס ל- 47%ממשקי הבית), וזאת ממספר טעמים: הרגלי צריכה, הגבלות של הבנק, מצב סוציו אקונומי ומסגרות אשראי נמוכות, מה שהופך את השימוש בהמחאות לאמצעי התשלום העיקרי.
· נקודה נוספת: כ-54% ממשקי הבית בישראל במצב של משיכת יתר (אוברדראפט) בחשבונם לפחות חודש אחד בשנה האחרונה. בשליש ממשקי הבית זה היה המצב במרבית השנה. הדבר מעיד על מצב הצריכה הפרטית במשק ועל מחנק האשראי. הציבור זקוק לאשראי חוץ בנקאי, מעבר למסגרת האשראי בבנק ובחברות כרטיסי האשראי והצ'קים הינם האפשרות הזמינה ביותר לכל בעל חשבון בנק בישראל. אפשרות זו חשובה בעיקר לאוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי בינוני ונמוך (עשירונים 3-8) שמתקשה בעמידה במסגרת האשראי, להמשיך ולקיים את רכישותיה.
· שימוש בצ'קים הוא אחד מהאמצעי התשלום הבטוחים שיש. האמצעים הטכנולוגיים שפותחו בשנים האחרונות, לצד כניסת חברות (דוגמת ERN סליקת תשלומים( אשר מאבטחות את התשלום במעמד העסקה, הפכו את הצ'קים לבטוחים ממש כמו כרטיסי אשראי מנקודת המבט של בתי העסק.
כל אלו, הופכים את הצ'ק לאחד מאמצעי התשלום האטרקטיביים ביותר עבור הצרכנים ועבור בעלי העסקים.

מבט ל-2017
החודש הודיעה 'ERN סליקת תשלומים' כי היא משיקה שירות חדש – אבטחת הוראות לחיוב לחשבון. היתרון בתשלום באמצעות הוראת קבע או הוראה לחיוב חשבון הוא בזמינותו: אין צורך להגיע עם אמצעי תשלום פיזי כגון כסף מזומן, כרטיס אשראי או צ'ק, ובדומה לצ'ק הוא אינו תופס מסגרת אשראי. פרמינגר הסביר כי "ERN סליקת תשלומים" זיהתה את הצורך בשירות מסוג זה, והחליטה להיות פורצת דרך בתחום, עם השקת שירות 'אבטחת הוראות תשלום', שיהיה הראשון בישראל.

שירות זה מתווסף לשאר שירותי הדגל של החברה שהעיקרי ביניהם הינו שירות 'צ'ק פלוס' הניתן ל- 15,000 בתי עסק בישראל במעמד העסקה מול הלקוח און ליין, בדומה לתשלום באמצעות כרטיס אשראי. שירות נוסף, הינו שירות 'מימון פלוס' המעניק יתרון של מימון מלא ותפעול .

ERN סליקת תשלומים
חברת ERN סליקת תשלומים היא החברה הוותיקה והגדולה בישראל לסליקת תשלומים בצ'קים. מערכות החברה פרוסות בכ- 15,000 בתי עסק במחזור שנתי של מעל ל- 5 מיליארד ₪. מנכ"ל החברה הוא שי פרמינגר והיא נמצאת בבעלות משפחת נתנזון מארה"ב, בשותפות עם חברת מנורה המחזיקה ב-40% ממניות החברה (החל מ-12/1/2017).
בין לקוחות החברה נמנים מרבית הגופים הקמעונאיים במדינת ישראל ביניהם: אלקטרה, קסטרו, ביתילי, יינות ביתן, מחסני תאורה ועוד.
חברת ERN סליקת תשלומים פיתחה מודל ניהול סיכונים פיננסי ייחודי, המאפשר לבתי העסק לקבל צ'קים מלקוחותיהם ללא חשש שמא הצ'קים לא יכובדו .הידע והניסיון של ERN סליקת תשלומים מאפשר לה לבדוק מאות פרמטרים בתוך שניות וברוב המוחלט של העסקאות ניתנת תשובה אוטומטית ע”י המערכת תוך שניות, online, המודל מביא לכך שצ'ק שיתקבל בבית העסק הינו בטוח בדיוק כמו קבלת תשלום באמצעות כרטיס אשראי.