רגע בחג השבועות: מדוע לא סופרים את היום ה-50

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים." - צילום: מיקי שפיצר

חג שמח מועדים לשמחה. התורה באה ללמד אותנו משהו בזה שחג השבועות המציין את מתן התורה הוא חג שבא אחר ספירה של 50 יום אליו. הדבר בא ללמדנו שכל אחד מישראל יכול לזכות לתורה כל אחד ואחד יש לו חלק בתורה ש-ישראל ר"ת י'ש ש'ישים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה. אלא שכדי לזכות לכך על האדם להתייגע ולהתכונן לכך.
כל אחד יכול להגיע למטרתו על ידי שיתאמץ ויעבוד על זה.

מעצם זה שסופרים רק עד 49 יום ומקדשים את יום החמישים אותו לא סופרים אנחנו למדים שתמיד האדם צריך לשאוף מעלה ולדעת כי יש חכמים ממנו ולכבדם. שהספירה היא כנגד 50 שערי חכמה ואנחנו סופרים רק 49, לדעת שיש עוד שלא השגנו. יהי רצון שנשיג את יעדנו בחיים.

בפרשתנו התורה מלמדת אותנו השבוע שמותר לאדם ואף רצוי שידע את מעלתו וחשיבותו אך עליו לדעת כי אין זה מעצמו אלא גדולת אדונו,  שכתוב נשא את ראש בני גרשון שיעבדו במשכן. וכן מצינו בגמרא לעניין שבועות שחל בפרשה זאת  שציוה ר' יוסי שיכינו לו סעודה גדולה לחג כי לולא קבלת התורה בשבועות היה כאחד מיושבי השוק ובזכות התורה הובדלנו מהגויים בחוקנו ובמעשינו

כתבות אחרונות

עקבו אחרינו

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן